תעלות אוורור וחשמל עוברות לאורך כל המבנה, חוצות קירות וקומות אש, ויוצרות רשת מסועפת של מעברים. בזמן שריפה, תעלות אלו הופכות למעברים מהירים להתפשטות אש, עשן וחום. תעלת אוורור יכולה לשמש כארובה שמובילה עשן רעיל מקומה אחת לכל הקומות האחרות תוך דקות ספורות. תעלות חשמל המכילות כבלים פלסטיים דליקים עלולות להפוך למקור נוסף ללהבות.
מהי החובה החוקית למיגון תעלות לפי התקנים הישראליים?
תקן ישראלי 1001 עוסק בתכנון והתקנה של מערכות אוורור ומיזוג אוויר, וכולל דרישות ספציפיות למיגון אש של תעלות. התקן קובע שכל תעלה החוצה קיר אש או תקרת אש חייבת להיות ממוגנת בצורה שתבטיח את עמידות האש של הקיר. התקן מפנה לבדיקות לפי תקן 931 שקובע את דרגות העמידות הנדרשות. תקן 755 קובע את דרגת ההתלקחות המותרת לחומרים.
רשויות הכבאות והרשות המקומית בודקות את עמידת המבנה בדרישות במסגרת תהליך קבלת טופס 4. מבנה שתעלותיו אינן ממוגנות כראוי לא יקבל אישור אכלוס. חוסר במיגון תקין עלול להוביל לבעיות עם חברות הביטוח במקרה של נזק.
אילו סוגי תעלות קיימים ומה המשמעות למיגון?
תעלות מתכת עשויות מפח מגולוון או נירוסטה הן הנפוצות ביותר במערכות אוורור. פח הוא חומר בלתי דליק, אך הוא מוליך חום מצוין. בשריפה, התעלה המתכתית מתחממת במהירות ומעבירה חום לצד השני של הקיר. לכן נדרש מיגון שיבודד את התעלה ויעכב את העברת החום למשך זמן מספיק.
תעלות פלסטיק משמשות לעיתים למערכות ספציפיות. פלסטיק הוא חומר דליק שנשרף או נמס בחשיפה לאש. תעלות אלו דורשות התייחסות מיוחדת ולעיתים אסור להשתמש בהן במעברים דרך קירות אש. כשמשתמשים בהן, חובה להוסיף מנגנונים שיסגרו את המעבר כשהתעלה נמסה.
תעלות משולבות המכילות גם אוורור וגם כבלי חשמל מציבות אתגר נוסף. המיגון חייב להתייחס גם להעברת החום דרך המתכת וגם לסכנת השריפה מהכבלים הפלסטיים. בכל מקרה, יש צורך בתכנון מדויק ובביצוע מקצועי.
מהי שיטת העטיפה בצמר סלעים ומתי משתמשים בה?
צמר סלעים הוא חומר בידוד תרמי עמיד במיוחד לחום. הוא עשוי מסלעים מותכים שסורגו לסיבים ולא דליק כלל. שכבת צמר סלעים בעובי מתאים סביב התעלה יוצרת מעטפת בידוד שמונעת העברת חום ושומרת על שלמות מחסום האש. העובי הנדרש משתנה בהתאם לדרגת האש ולממדי התעלה.
העטיפה מבוצעת בשיטות שונות. ניתן לעטוף את התעלה במזרונים או ביריעות של צמר סלעים שמחוברים בחוטי פלדה או בסרטי מתכת. חלופה נוספת היא שימוש בלוחות צמר סלעים קשיחים שנבנים כקופסה סביב התעלה. השיטה מתאימה במיוחד לתעלות גדולות ולמקומות שבהם דרישות האש גבוהות.
בעולם של בניינים רבי קומות, מיגון אש פסיבי הפך מיעד שאפתני לדרישת יסוד בכל תכנון אדריכלי והנדסי. חברת פרומיגון פרויקטים גאה להוביל את תחום מיגון האש הפסיבי בענף הבנייה הישראלי ומעמידה לרשותכם את הפתרונות המתקדמים ביותר, תוך הסתמכות על עשרות שנים של ניסיון מצטבר ואלפי פרויקטים שהושלמו בהצלחה ברחבי הארץ. יתרון נוסף של צמר סלעים הוא בידוד אקוסטי מצוין, ולכן השימוש בו משרת שתי מטרות בו זמנית. לפרטים נוספים ניתן לבקר באתר https://promigun.co.il/.
איך עובדים לוחות גבס אדום למיגון תעלות?
גבס אדום הוא לוח גבס מיוחד המכיל תוספות של סיבי זכוכית וחומרים מעכבי בעירה. בזמן שריפה הוא מתייבש לאט ושומר על מבנהו זמן רב יותר מגבס רגיל. תיבת גבס אדום סביב התעלה מתאימה במיוחד בחללי תקרה נמוכים או במקומות עם דרישות אסתטיות.
חשוב לאטום את כל התפרים בין הלוחות במסטיק עמיד אש ולוודא שהתיבה נסגרת באופן מוחלט.
מהם צבעים וציפויים מעכבי בעירה לתעלות?
צבעים תופחים מכילים חומרים כימיים שמגיבים לחום. כשהטמפרטורה עולה מעל 200 מעלות, הצבע תופח ויוצר שכבת פחם מבודדת. היתרון הוא שהצבע לא משנה את המראה החיצוני של התעלה. השיטה מתאימה למקומות שבהם חשוב לשמור על גובה חלל או עיצוב אסתטי.
החיסרון הוא שהשיטה יקרה יחסית ודורשת יישום מקצועי. עובי הצבע חייב להיות אחיד, ונדרשות בדיקות במספר נקודות.
מהם דמפרים אוטומטיים ומתי חובה להתקינם?
דמפר אש הוא שסתום שמותקן בתעלה במקום המעבר דרך קיר אש. להביו נשארים פתוחים בתנאים רגילים וסוגרים אוטומטית כשהטמפרטורה עולה. דמפר תרמי פועל באמצעות אלמנט שמתמוסס בחום. דמפר מוטורי מופעל על ידי מנוע בתגובה לאיתות ממערכת גילוי האש.
התקן מחייב התקנת דמפרים בכל מעבר של תעלת אוורור דרך קיר אש. הדמפר חייב להיות מותקן במרחק של עד 60 סנטימטר מהקיר. בדיקה שנתית חייבת לכלול פתיחה וסגירה ובדיקת המנגנון.
כיצד מטפלים במעברי כבלים בתעלות חשמל?
פירי חשמל ותעלות כבלים מציבים אתגר מיוחד. הכבלים מכוסים בבידוד פלסטי דליק ועוברים דרך קירות אש במקומות רבים. השיטה הנפוצה לאיטום היא בטון או מסטיק תופח שסוגר את הפתח גם אם הכבלים נשרפו.
בפירי חשמל גדולים משתמשים במערכות מודולריות עם רצועות תופחות. המערכות מאפשרות להוסיף כבלים חדשים ללא פגיעה בשלמות המיגון.
מהן השגיאות הנפוצות בביצוע מיגון תעלות?
שגיאה ראשונה היא תכנון לקוי ללא תיאום עם יועץ הבטיחות. לעיתים התעלות חוצות קירות אש במקומות בלתי מתאימים. שגיאה שנייה היא שימוש בחומרים לא מאושרים. כל חומר חייב להיות נבדק ומאושר על ידי מכון התקנים. שגיאה שלישית היא ביצוע לא מקצועי עם חיבורים לא אטומים או עובי לא אחיד.
מהי חשיבות הפיקוח ההנדסי בפרויקטי מיגון תעלות?
פיקוח הנדסי צמוד הוא הכרחי. יועץ הבטיחות או מהנדס המיגון צריכים לבקר באתר בשלבים קריטיים ולוודא שהעבודה מתבצעת לפי המפרטים. תיעוד צילומי חשוב לצורך הוכחה מול הרשויות.
בתום הביצוע נדרשת בדיקה של מעבדה מוסמכת שמוודאת שהביצוע עומד בדרגת האש הנדרשת. תעודת הבדיקה היא תנאי לקבלת אישורי כבאות וטופס 4. במהלך חיי המבנה, כל פעולה שפוגעת באיטום חייבת להיות מלווה בתיקון מיידי.
מה מבטיח מיגון תעלות איכותי?
מיגון אש פסיבי של תעלות אוורור וחשמל הוא מרכיב קריטי בבטיחות המבנה. הצלחה בתחום זה דורשת תכנון מוקדם, בחירת שיטות וחומרים מתאימים, ביצוע מקצועי בפיקוח הנדסי, ותחזוקה נכונה לאורך זמן. עבודה עם קבלן מנוסה שמכיר לעומק את התקנים והדרישות, שימוש בחומרים איכותיים ומאושרים, ותיעוד מלא של כל שלבי הביצוע הם המפתחות להצלחה. השקעה נכונה במיגון תעלות היא השקעה בבטיחות האנשים שישהו במבנה ובהגנה על הנכס לאורך שנים רבות.